החלטה בתיק בש"פ 4449/12

           בקשה להארכת מעצר רביעית של המשיבים בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), או עד למתן פסק הדין בת"פ 19696-12-10 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

כתב האישום והליכי מעצר

1.        נגד המשיבים וחמישה אחרים הוגש ביום 23.12.2010 כתב אישום המחזיק 22 אישומים המייחס להם עבירות רבות של מעשי שוד, ניסיונות לשוד והתפרצויות בכל רחבי הארץ. במקביל הוגשו עוד שני כתבי אישום בפרשה נגד שני נאשמים, האחד משמש כעד המדינה בפרשה, וחלק ניכר מן האישומים מבוססים על עדותו (להלן: עד המדינה), והשני הוא עד תביעה. במספר החלטות קודמות של בית משפט זה נסקרו העובדות הצריכות לעניין וכתב האישום בהרחבה, על כן לא אאריך בתיאור הדברים ואגש הישר לעניינם של המשיבים (ראו: בש"פ 6311/11 מדינת ישראל נ' אלקינייב (לא פורסם, 13.9.2011) (כב' השופט ח' מלצר); בש"פ 8986/11 מדינת ישראל נ' אלקינייב (לא פורסם, 28.12.2011) (כב' השופטת ע' ארבל); בש"פ 1696/12 מדינת ישראל נ' אלקינייב (לא פורסם, 25.3.2012) (כב' השופט נ' הנדל); וכן ראו החלטה בעררו של משיב 3 בבש"פ 2571/11 שמאילוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.4.2011) (כב' השופטת א' חיות)).

2.        המשיבים הם נאשמים 1-4 ו-7 בכתב האישום: רוסלן אלקינייב (להלן: רוסלן); אזר אבדייב (להלן:אבדייב); אנטולי שמאילוב (להלן: שמאילוב); יצחק דרורי (להלן:דרורי); ואורחן זרבאילוב (להלן: זרבאילוב). רוסלן ואבדייב מתוארים בכתב האישום כמתכננים העיקריים והמרכזיים של מעשי השוד וההתפרצות - לרוסלן מיוחסים 14 אישומים בקשירת קשר לביצוע עבירות של מעשי שוד אלימים והתפרצויות לדירות פרטיות ולעסקים שונים ברחבי הארץ, ולאבדייב מיוחסים 12 אישומים; לשמאילוב מיוחסים 7 אישומים; לדרורי 5 אישומים; ולזרבאילוב מיוחסים 2 אישומים בלבד מתוך 22 האישומים שבכתב האישום.

3.        עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים בעילה של מסוכנות.

           רוסלן ואבדייב (משיבים 2-1): הסכימו למעצרם תוך שמירה על זכותם להגשת בקשה לעיון חוזר.

           שמאילוב ודרורי (משיבים 4-3): כפרו בקיומן של ראיות לכאורה בטענה כי אין ראיות סיוע לעדותו של עד המדינה. בית המשפט קבע (בהחלטה מיום 9.3.2011) כי יש ראיות מסייעות נגד השניים וכי מתקיימת עילת מסוכנות נוכח חומרת המעשים המיוחסים להם ועברם הפלילי הכבד. לשמאילוב עבר הכולל שלוש הרשעות בעבירות רכוש וסמים ולחובתו מאסר מותנה בן 10 חודשים, ולדרורי עבר פלילי עשיר הכולל 16 הרשעות, רובן בעבירות רכוש בגינן ריצה תקופות מאסר ממושכות.

           דרורי הסכים למעצרו עד תום ההליכים, אך ביום 30.5.2011 הגיש בקשה לעיון חוזר במעצרו, ובהמשך מחק את בקשתו. שמאילוב עתר לחלופה בבית דודתו, אך בית המשפט דחה את החלופה לאחר חקירת המפקחות שהוצעו, בקובעו כי אין בחלופה זו כדי לאיין מסוכנותו. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט העליון, שנדחה בהחלטתה של כב' השופטת א' חיות מיום 17.4.2011, ולפיה נקבע כי יש ראיות לכאורה כנגד העורר וכי מתקיימת עילה של מסוכנות.

             זרבאילוב (משיב 5): ריצה עונש מאסר שאמור היה להסתיים בחודש יוני 2011, ובהסכמת בא-כוחו הורה בית המשפט (כב' השופטת ר' יפה-כץ) בהחלטתו מיום 10.4.2011 על הארכת המעצר עד תום ההליכים. ביום 13.6.2011 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בצירוף הצעה לחלופת מעצר בביתו. בית המשפט דחה את הבקשה בהחלטתו מיום 7.7.2011, בקובעו כי החלופה לא ראויה ואין בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב, במיוחד על רקע הפרות חוזרות ונשנות בעבר של תנאי מעצר. ביום 22.5.2012 הגיש המשיב בקשה לבית המשפט המחוזי לעיון חוזר בהחלטת מעצר בעניינו, ודיון בבקשה נקבע ליום 10.6.2012. בית המשפט המחוזי הורה על הגשת תסקיר נוסף בעניינו של זרבאילוב, והדיון בעניינו קבוע ליום 3.7.2012.

4.        בקשה דומה למעצר עד תום ההליכים הוגשה גם נגד שלושה נאשמים אחרים בפרשה, ויאצסלב מוצלוב, ולדיסלב דוידוב וארתור פבלוצקי (להלן ובהתאמה: מוצלוב, דוידוב ופבלוצקי). דוידוב ריצה באותה העת עונש מאסר וסניגורו הסכים למעצרו, ובית המשפט הורה גם על מעצרם של מוצלוב ופבלוצקי עד תום ההליכים. ביום 25.1.2011 מוצלוב שוחרר לחלופת מעצר, אך ערר המדינה נתקבל ובית משפט זה הורה על מעצרו עד תום ההליכים (החלטתו של השופט ס' ג'ובראן בבש"פ 749/11 מיום 27.1.2011). ערר שהגיש פבלוצקי לבית המשפט העליון נדחה בהחלטתו של השופט א' רובינשטיין מיום 16.2.2011 (בש"פ 955/11), אך בהחלטה נקבע כי ניתן יהיה לבחון חלופה "נקיה" בפיקוח הדוק. לאור האמור בהחלטה הגיש פבלוצקי בקשה לבית המשפט המחוזי לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו, אולם בקשתו נדחתה ובקשה נוספת לעיון חוזר נמחקה לבקשתו.

ההליכים בתיק העיקרי

5.        אין חולק כי ההליכים בתיק העיקרי לא התקדמו בקצב הראוי. ביום 5.1.2011 בוצעה הקראה פורמאלית של כתב האישום, ובאי כוחם של הנאשמים ביקשו דחייה כדי ללמוד את החומר הרב. ביום 10.4.2011 התקיים דיון ראשון למענה על כתב האישום ובית המשפט הורה למשיבים להגיש מענה מפורט בכתב, וכן הורה למבקשת להגיש רשימה מפורטת של המוצגים תוך 30 יום כדי לקדם הסכמות בין הצדדים במסגרת סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ). ביום 1.5.2011 בית המשפט נעתר לבקשת המדינה ודחה את מועד הגשת רשימת המוצגים.

           בית המשפט קבע את התיק לדיוני הוכחות רציפים "מיום ליום" בימי שני ורביעי החל מיום 16.1.2012. אלא שביני לביני נדחו הדיונים שנקבעו ומועדי ההוכחות נדחו לתאריך החל מיום 6.2.2012. בהמשך, בוטלו מספר מועדי הוכחות לבקשתם של הצדדים ועקב קיומם של הליכי גישור ומשא ומתן. נכון להיום, נחקר עד המדינה רק על ידי בא כוחו של רוסלן, והתיק קבוע למועדי הוכחות נוספים להשלמת חקירתו הנגדית לימים 27.11.2012; 9.12.2012, ו-18.12.2012. כן הורה בית המשפט לצדדים לשריין 33 (!!!) מועדים ביומנם בכל יום שני ורביעי בין התאריכים 21.1.2012 - 30.6.2013.

בקשות קודמות להארכת מעצר

6.        משחלפו תשעה חודשים מיום המעצר הגישה המבקשת ביום 2.9.2011 בקשה ראשונה להארכת מעצרם של המשיבים ושל הנאשמים מוצלוב, דוידוב ופבלוצקי. רוסלן, אבדייב ומוצלוב הסכימו להארכת מעצרם. באשר ליתר הנאשמים, בהחלטתו מיום 8.9.2011 נעתר השופט ח' מלצר לבקשת המבקשת והורה על הארכת מעצרם ב-90 ימים.

7.        בחלוף 90 ימים נוספים הגישה המדינה בקשה נוספת להארכת מעצרם של המשיבים ויתר הנאשמים בפרשה, ואף הפעם הסכימו רוסלן ואבדייב להארכת מעצרם. בהחלטתה מיום 28.12.2011 נענתה השופטת ע' ארבל לבקשה והורתה על הארכת מעצרם של שאר המשיבים ב-90 יום נוספים. הנאשמים דוידוב ופבלוצקי שוחררו בהמשך למעצר בית, לאור חלקם הקטן יחסית במעשי השוד המפורטים בכתב האישום.

8.        ביום 26.2.2012 הוגשה בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים ושל מוצלוב. רוסלן ואבדייב הסכימו גם הפעם להארכת מעצרם. בהחלטתו מיום 25.3.2012 (כב' השופט נ' הנדל) נעתר בית המשפט לבקשה, אך האריך את מעצרו של זרביאלוב ב-60 יום בלבד ואת מעצרו של מוצלוב ב-45 יום בלבד, וביני לביני אף מוצלוב שוחרר למעצר בית.

הבקשה הנוכחית - דיון והכרעה

9.        הבקשה הנוכחית היא כאמור הבקשה הרביעית במספר להארכת מעצר המשיבים ב-90 ימים נוספים. המבקשת ציינה ברוב הגינותה כי היא ערה לכך שההליך בתיק העיקרי מתנהל באיטיות רבה, אך לטענתה, העיכובים נובעים בעיקר בשל בקשות חוזרות ונשנות של באי כוח המשיבים ובקשות מוסכמות לאור הליכי גישור שהתנהלו בין הצדדים. באי כוח המשיבים התנגדו לבקשה, בציינם כי ההליכים בתיק העיקרי מתנהלים באיטיות רבה שלא בעטיים, וכי ברור כבר כעת שהארכה המתבקשת היא אך אחת מני מספר הארכות נוספות שיתבקשו בהמשך.